מאתגרת השיבה הביתה
- יפעת יערי
- 15 באפר׳
- זמן קריאה 3 דקות
המושג Culture Shock מתייחס לתחושת "הזעזוע התרבותי" שיש במעבר לארץ חדשה, הנובע מהקושי להסתגל למנהגים ונורמות חדשים והתאמת ההתנהגות לסביבה חדשה. לרוב, לקראת מעבר למדינה חדשה אנו מודעים לקושי שיגיע ולכן מתכוננים למעבר. אנו לומדים על המדינה והתרבות, מנסים לדבר עם אחרים שחיים באזור, ולאחר המעבר עצמו אנו מודעים לקושי שיש בהתחלה ולוקחים את הזמן להסתגל.
לעומת זאת, כאשר חוזרים לארץ, קיימת תחושה שחוזרים למקום מוכר בעל בסיס משפחתי וחברתי, ולכן החזרה תהיה קלה יותר. לא מעט משפחות מגלות שהחזרה לארץ הינה פעמים רבות אף קשה יותר מהמעבר, וקושי זה, המאופיין בתחושות של בלבול ודכדוך, מכונה גם Reverse Culture Shock. תחושות אלו מושפעות ממשך הרילוקיישן ומהמקום ממנו חזרתם, אך באופן כללי כמעט כל מי שחוזר לארץ יחווה אחד או יותר מהדברים הבאים:
להתרגל מחדש למקום מוכר
אמנם אנחנו מכירים את ישראל ואת התרבות הישראלית, אבל המעבר למדינה זרה גורם לנו לאמץ נקודת מבט חדשה על התרבות בה גדלנו. נקודת מבט זו יכולה להבליט את הדברים הטובים שיש בארץ, דברים אליהם התגעגענו כגון החום האנושי, הישירות והחומוס J, אך גם נותנת לנו פרספקטיבה על דברים פחות נעימים כגון דיבור בטון גבוה, חוסר סבלנות ובלאגן כללי. אנחנו פתאום מסתכלים במבט ביקורתי על אחרים סביבנו, מתלבטים ע"פ אילו נורמות להתנהג, ומרגישים קצת זרים ולא שייכים למרות שנמצאים במקום מוכר.
לחזור לחיים "רגילים"
רילוקיישן טומן בחובו לא מעט אתגרים אך גם הרבה מאוד ריגושים. אנחנו כל הזמן מגלים אנשים ומקומות חדשים, אפילו בהליכה לסופר יש משהו מרגש J, שלא לדבר על כך שלרוב מנצלים את השהות ברילוקיישן לטיולים ובילויים מיוחדים. כאשר חוזרים לארץ נכנסים לשגרה, יש פחות גירויים וריגושים, וחווים שעמום מסוים. חלק מהחוזרים אף מרגישים שאחרי כל מה שהם חוו ברילוקיישן עכשיו הם "חוזרים אחורה" בקריירה או ברמה האישית. כל אלו יכולים לגרום להרגשה שאנחנו לא מממשים את עצמנו או לא חיים כפי שהיינו רוצים או יכולים לחיות.
שאלת ה"איפה יותר טוב לחיות"?
גם אם לרוב רילוקיישן מתחיל עם קשיים לא מעטים, תקופה זו תיזכר בסופה כמהנה ומלאת חוויות. כאשר חוזרים לארץ יש תחושת געגוע לדברים שעזבנו, ואנו נוטים לזכור בעיקר את הדברים הטובים. אנחנו מתחילים להשוות ולשאול את עצמנו איפה היינו רוצים לחיות ואיפה יותר טוב לנו. אחרי שחווית "חיים אחרים", המחשבות הללו צפות ומשפיעות על יכולתנו להסתגל מחדש ולהשלים עם החזרה לארץ.
רגשות משפחתיים
כל אחד מבני המשפחה חווה את החזרה באופן שונה, לחלק יותר קל ולחלק יותר קשה, ולעיתים כל אחד מבני המשפחה חווה את הקושי בזמן אחר. כאשר אנחנו חזרנו לארץ הרגשתי איך הקושי ממש "עובר" בינינו, כשאחד כבר התרגל לאחר נהיה קשה. בנוסף, רגשות קשים יכולים גם להדביק אחד את השני, ולא תמיד יש מי שירים את המשפחה למעלה. אני קוראת לתחושות הללו "מערבולת משפחתית". פעמים רבות הנשים לוקחות על עצמן את התמיכה בילדים להתרגל לחזרה, אך גם הן עוברות בעצמן תהליך הסתגלות, חוות רגשות לא פשוטים, ונעות בין הרצון להיות חזקות עבור הילדים לבין הצורך לדאוג גם לחוסן הנפשי שלהן.
בדידות מפתיעה
כאשר עוברים לארץ חדשה מצפים לתקופה מסויימת של בדידות, מודעים לכך שעוד לא בנינו קשרים, שאין חברים או משפחה ושזה לוקח זמן. פעמים רבות דווקא המצב הזה גורם לנו "לעבוד" ביצירת קשרים חדשים, אנחנו דואגים מראש לברר האם יש מישהו מישראל שחי קרוב, ומנסים לבנות קשרים דרך מעגלים חברתיים שונים (עבודה, לימודים ועוד). לרוב מוצאים חברים הנמצאים גם הם ברילוקיישן, והסיטואציה בה כולכם "באותה סירה" מחזקת את הקשר ויוצרת בסיס חברתי טוב. אך כאשר חוזרים לארץ אנחנו לא תופסים את נושא החיברות כאתגר, יש את החברים מ"פעם", יש את המשפחה, ונוטים לחשוב שדווקא החלק הזה יהיה פשוט. ואז הבדידות מגיעה בהפתעה, קשרים גם אם נשמרו מרחוק, לא תמיד נשארים אותם קשרים, ולעיתים נראה לנו שכולם השתנו, אך בפועל כנראה שאנחנו אלו שהשתנינו. והמשפחה? פתאום נזכרים שעם כל הכיף של להיות קרובים למשפחה, קצת שכחנו את המתחים שמלווים בכך, הנובעים מציפיות, מחויבויות, וכו'. כל אלו יכולים ליצור תחושת בדידות מסוימת. אנחנו מתמודדים לבד עם החזרה לארץ, ואין מי שיבין באמת את מה שאני עובר.
טיפים להתמודדות:
1. חשוב לעשות הכנה לחזרה לארץ, כפי שמתכוננים לקראת הנסיעה לרילוקיישן. חזקו את הקשרים הישנים, הכינו את הילדים לקראת החיים בארץ, היפרדו באופן מסודר מהחברים בחו"ל, ועוד.
2. חישבו כמשפחה מה הם הדברים הטובים שאתם לוקחים מהרילוקיישן ומאמצים לחיים בארץ.
3. הבינו שהרגשות הללו לגיטימיים. אל תשפטו את עצמכם על תחושות הבלבול והדכדוך, שהם חלק מתהליך האבל על תקופה שהסתיימה.
4. דברו עם אחרים שעברו תהליך דומה, שתפו ברגשותיכם, או אפילו פנו לאיש מקצוע שמכיר את הנושא.
5. מצאו עוגנים שיעזרו לכם להשתייך. לעיתים יש נטיה לרצות לעשות הרבה שינויים כאשר חוזרים, אך כדאי לבחור אילו שינוים יעשו לכם טוב ואילו עשויים ליצור בלבול נוסף. עוגנים יכולים להיות מקום עבודה קודם, מקום מגורים, הצטרפות לקבוצת השתייכות, חוגים שאתם אוהבים, ועוד.
6. נשמו עמוק, היו בכאן ועכשיו, ודעו שדרך הצעדים הקטנים והמטרות שתשימו לעצמכם זה ילך וישתפר.
לשאלות נוספות מוזמנים לפנות אלי, יפעת יערי, פסיכולוגית ארגונית בעלת ניסיון עשיר בעולם העבודה הגלובאלי, ומי שחוותה בעצמה מספר רילוקיישנים משפחתיים.
Comentários